מיון. בדיקות. התייעצות עם מכון הכבד. אבחנה והמלצה חד משמעית: זירוז בעוד כמה ימים בשבוע 37. ועד אז ..
אשפוז במחלקה להריון בסיכון. כל הבירור הזה לקח 24 שעות ובכל הזמן הזה רק חיכיתי לחזור כבר הביתה
לחזור לתכנית המקורית, להתכונן ללידה החלומית שלי שאני מתכננת כבר שנה שלימה והרופאה ממכון הכבד
כאילו באה עם סיכה ופוצצה לי בפרצוף את הבועה שלי. החלום שלי ללדת לפי התוכנית שלי- התנפץ.
מה שעשיתי אחר כך זה לבחור בתגובה שרוב שנות חיי היתה התנהגות רחוקה מאוד ממי שאני.
הפעם אורח הכבוד הוא…. הרגש שלך!
ההתמודדות עם הקרוהן והקוליטיס ובכלל החיים מזמנים לכם מצבים שמעוררים רגשות ותחושות קשות:
תוכניות משתבשות, כאב חזק שלא עוזב שבועות וחודשים, תופעות לוואי של תרופות, בדיקות לא נעימות
כל אלה מייצרים תחושות ורגשות קשים. אני מזמינה אתכם לשים לב למה אתם עושים עם רגשות. אתם אולי נוטים
לטעות כמו כולם שחושבים שאדם חזק הוא כזה שיודע לשים רגשות בצד ולהמשיך הלאה עם הראש. בדיוק הפוך-
אדם חזק הוא זה שיש לו את היכולת לתת מקום של כבוד לכל רגש שעולה, הוא זה שיכול להעניק לעצמו
את הפינה להתפרק ואחרי כל זה לקום ולהמשיך לצעוד הלאה כמו גדול.
מארחת מכל הלב..
יצאתי מהפגישה עם הרופאה נסערת, כועסת ומפוחדת. החלטתי שאני לא דוחקת הצידה אף אחד מהרגשות
האלה שהציפו אותי באותו רגע. פחדתי מהסיכונים שהרופאה פירטה בפני בנדיבות מופרזת, חששתי מאוד מהזירוז
וההתערבות והכי מתסכל : התנפץ לי חלום שהיה חשוב לי. חזרתי לחדר אל מיטת האשפוז ו"אירחתי" מכל הלב
את כל הרגשות שעלו-ישבתי על המיטה ובכיתי. בכיתי את כל הפחד והתסכול החוצה.
השקט שאחרי הסערה
אחרי כמה דקות ארוכות וטובות שבהם נתתי מקום של כבוד לכל תחושות התסכול והפחד, נכנסה אחות מקסימה
שראתה אותי בים של דמעות. אחרי שיחה קצרה איתה הכל קיבל פורפורציות חדשות. בקלות התבהרה לי התמונה.
התסכול והפחד התנקו החוצה והייתי פתוחה לתחושות של תקווה, נחישות ואפילו שמחה פרצו לי ללב מעצמם.
ואז הרגיש לי ברור מה בדיוק אני הולכת לעשות עכשיו
יש דרך ויש מטרה – הפרד ומשול
הבנתי שהמטרה האמיתית שלי היא לא "לידה חלומית", אלא המטרה האמיתית שלי היא לצאת מכל הסיפור הזה
עם תינוק בריא בידיים. אז אני נורא חשקתי להגיע אל המטרה בדרך מסויימת וזה השתבש, אבל המטרה
נשארת אותה מטרה- רק צריך ליצור דרך חדשה להגיע אליה. לקחתי דף, לקחתי עט והתחלתי לתכנן תוכנית חדשה
להשיג את המטרה שלי.
בפוסט הבא אני אשתף אותך בתוכנית שבניתי
ואני אגלה לך שהרכיב החשוב ביותר בתוכנית טובה
הוא לא הפרטים.
ועד אז…
2 דברים:
1.
שים לב לתת מקום וביטוי לרגשות שלך במהלך ההתמודדות שלך
2.
זכור שלרוב מה שהמחלה משבשת זה את הדרך להשגת המטרות שלך.
אל תוותר על המטרות שלך, פשוט שנה את הדרך להשיג אותן.
להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז