אז רק אחרי יומיים באשפוז אני מתחילה להפנים שאני כאן להישאר ויש לי להעביר עוד שבוע עד לתאריך הזירוז
אז מה אני עושה?
אני מתיישבת על המיטה עם דף ועט ורושמת את כל מה שאני צריכה כדי להפוך את האשפוז לכמה שיותר נעים וכיפי.
אני מחליטה שלא להתעסק יותר בעתיד ובתכנונים מעכשיו אני מתעסקת רק ב'כאן ועכשיו'. לא דואגת מה יהיה,
לא חושבת על זה עכשיו. טוב לי וזה מספיק.
סוף השבוע מגיע, שבת. המחשבות מנסות למשוך לדאגה וחרדה על מה שהיה ועל מה שיהיה בעוד 4 ימים
אבל אני לא נותנת למחשבות שלי לזוז מהנעים שלי ברגע זה. מזג האויר- תענוג. האוכל שהבאנו מהבית- מעולה
אני מרגישה טוב.
מה צריך יותר מזה?
צירים. כן. הבייבי שלי כנראה החליט לעשות הפוך על הפוך והצירים מתחילים באופן ספונטני ארבעה ימים
לפני מועד הזירוז בתחילת חודש תשיעי
ואני….
אני ב'כאן ועכשיו' שלי, שמחה על האפשרות שקיבלתי לחוות כמעט בדיוק את הלידה החלומית שלי שכל כך
רציתי מההתחלה
וזו סודה של כל תוכנית טובה!
הגישה! המצב הנפשי שבו אתה נמצא בזמן שאתה מתכנן.
הרבה פעמים לאורך המחלה אתה מוצא את עצמך בצומת דרכים. אתה צריך להחליט על טיפולים,
בדיקות ורופאים אתה מרגיש לא טוב ואתה צריך להחליט מה אתה עושה עכשיו.
השלב הראשון,
עוד לפני שאתה מתחיל בכלל לתכנן מה אתה עומד לעשות הוא להביא את עצמך למצב נפשי כזה
שיקדם אותך: מצב נפשי משוחרר, מאמין, שמח ואופטימי ורק אז שב ותבנה תוכנית פעולה כי רק אז
תוכל לבנות את התוכנית הנכונה ביותר והמדוייקת ביותר שתביא אותך למה שאתה רוצה .
להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז