בפוסט הקודם התחילו הצירים, בפוסט הזה רגע הלידה מגיע. והפעם אני מביאה אליך חלק מהתובנות והכלים
שעזרו לי לנהל את הכאב :
אחד הדברים שהכי הלחיצו אותי ב"לידה בהפתעה" הזו היה שלא הספקתי לחזור על ספר ההכנה ללידה.
אמנם זו לא לידה ראשונה שלי, אבל כבר הספקתי לשכוח איך נושמים ומה עושים עם הכאב…
ואני יודעת שברגע שאני אפול לפחד ובהלה מהכאב, הלך עלי. והנה אני מוצאת את עצמי עם צירים
כבר עמוק בתוך הכאב ומאיפשהו- הכל מתחיל לחזור אלי. כל הטכניקות של הנשימות והדמיון המודרך שעזרו
לי מאוד בלידה שעברה, דברים שחשבתי ששכחתי…
Once you learn it, you own it
(איך מתרגמים את המשפט הזה מבלי לאבד מהעוצמה שלו..?)
בדרך כלל כשהתקף מתחיל והבטן מתחילה להראות סימנים של התלקחות או החמרה, במיוחד אם זה קורה
אחרי תקופה ארוכה של רגיעה, עולים הפחד , החשש והשאלה – איך אני אתמודד עם זה עכשיו?
כי אתה יודע מה זה אומר להיות בהתקף ודווקא כאן נמצא סוד ההצלחה שלך- אתה יודע כבר מה זה להיות
בהתקף היית שם, עברת את זה, שרדת כדי לספר לעצמך, גם עכשיו, איך לנהל את הכאב, איך לשכך אותו,
איך להתמודד איתו , פיתחת לעצמך דרכים, יש לך כבר כלים ביד להתמודד, עכשיו נשאר לך רק לשכלל יותר
ויותר בכל פעם את מה שכבר בנית .
גן עדן הוא מקום בראש שלך
(ועדיין באנגלית זה נשמע יותר טוב…)
heaven is not a place but a state of mind
הכאב שלנו מתחיל כשאנחנו מתווכחים עם המציאות ומאמינים במחשבה ש"צריך להיות אחרת". אז עם כל
ציר שבא ושהולך ומתעצם אני אומרת לעצמי בקול "בדיוק כך..ככה צריך להיות… " ומשתחררת מכל מחשבה
אחרת ש"מתווכחת" עם הכאב או עם מה שקורה. אני חוזרת על זה מספיק פעמים עד שתחושת הביטחון
והשלווה מעלימה לגמרי את הפחד או החשש. קורה בדיוק מה שצריך לקרות. ומה שקורא הוא נפלא.
אני מחייכת.
בהתחלה חשבתי שזה יהיה הזוי לנקוט בגישה הזו תחת כאבי הקוליטיס. הרי אנחנו רגילים להבדיל בין
כאב "טוב" לכאב "רע". צירי לידה זה כאב טוב וכאבי מחלה זה כאב רע. אבל בעצם כאב הוא כאב.
זו תגובה פיזיולוגית, תגובה עצבית, לא יותר מזה. אלו אנחנו שנותנים את הפרשנות שלנו לכל כאב.
אז עשיתי את זה!
עד כמה שזה עלול להתנגד להגיון וחוויתי חוויה מדהימה של שחרור.
בפעם הבאה כשאתה חש כאב, כאב פיזי או כאב לב על עצם זה שיש לך קרוהן או קוליטיס אפילו כבר
ברגע זה חזור על המשפט : "בדיוק כך, ככה צריך להיות, קורה בדיוק מה שצריך לקרות ומה שקורה
הוא נפלא". מה שחשוב כאן זה לא רק להוציא מהפה את המילים אלא ממש להפנים אותם
ולומר אותן בכוונה. אני יודעת, כל התפיסה שלנו לגבי המחלה סובב סביב התנגדות ומלחמה. אתה נלחם
במחלה, אתה שונא את המחלה, אתה בורח מהכאב.
שים לב!
אני לא מציעה שתתחיל לחשוב שקרוהן או קוליטיס זה דבר נפלא, כי זה לא. אני כן מציעה לך
לפרגן לגוף שלך על הצורה שלו להתמודד עם המחלה.
אז מה היה לנו…
אם אני אסכם הכל למסר אחד הוא יהיה כזה: קרוהן וקוליטיס הן מחלות מבית היוצר של גהינום. ולנו
החולים יש יכולת להפחית משמעותית את הסבל אם נפחית את הבהלה והפחד סביב המחלה, את
הפרשנויות הרעות לכאב ולסימפטומים ואת התסריטים העצובים שאנחנו מספרים לעצמנו.עוד לפני
שאתה נלחם במחלה ובהתקפים הילחם כנגד כל אותן מחשבות ופרשנויות שלך למחלה ולך למצוא את
גן העדן שלך בכל רגע נתון
להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז