לאחר ששבו המרגלים ממשימתם לתור את הארץ ובפיהם דיווח מסמר שיער על ענקי קומה וערים בצורות, התמרדו העם
וביקשו לשוב מצרימה. כעונש נגזר עליהם למות במדבר. מדי שנה בערב תשעה באב, היה משה רבינו מוציא כרוז במחנה
שקרא לעם לחפור קברים וללון בהם בליל תשעה באב. בבוקר היה העם עורך מפקד ומבחין כי 15 אלף מתו באותו הלילה.
בשנה הארבעים ליציאתם ממצרים חפרו העם קברים כרגיל, אולם בבוקר גילו כי איש לא מת. הם חששו כי טעו בתאריך
ולפיכך ישנו גם בלילות הבאים בקבריהם, ובחמישה עשר (ט"ו) באב כשראו את הירח במילואו הבינו שהגזירה בטלה
ושמחו שמחה גדולה.
.
עתיד- אמאל'ה!
מצרים מייצגת את העבר של בני ישראל. עבר מלא בעבדות וקשיים אבל- עבר שהיה גם איזור נוחות עבורם. אחת
התחושות הממכרות יותר שאיזור הנוחות שלך יספק לך היא תחושת- הביטחון. אבל, כמו שאומרים… אלוהים הוציא את
ישראל ממצרים, אבל מצרים לא יצאה מבני ישראל. לכן בכל פעם של קושי או איום, בני ישראל מיד רוצים לברוח חזרה
לאיזור הנוחות שלהם- לעבר.
ארץ ישראל היתה העתיד של עם ישראל. המרגלים נשלחו לתת הצצה בעתיד ולחזור לדווח. במקום לחזור מהעתיד
המובטח עם מוטיבציה, ציפייה, תקווה ואמונה הם חוזרים מפוחדים עד לרמה של איום קיומי. בני ישראל שומעים, רוחם
נופלת ומחליטים: חוזרים למצרים, חוזרים אל המוכר והבטוח!
איך העתיד שלך?
כמה פעמים דמיינת את העתיד וזה רק ביאס אותך? מספיק לכתוב קרוהן או קוליטיס בגוגל ולקרוא חצי דקה בשביל
שהעתיד יראה פתאום שחור ואבוד. כמה פעמים דמיינת את העתיד וזה גרם לך רק להיאחז יותר חזק באיזור הנוחות שלך?
כשברגע אחד התלהבת מהרעיון של עבודה חדשה או קשר חדש וברגע השני השאלה "מה אני יעשה אם יהיה לי התקף
רציני?" גורמת לך לוותר על הרעיון או ללכת על זה כשאתה מפוחד וחרד?
עוברים מהעבר לעתיד דרך ההווה
ההווה (כמו המדבר עבור בני ישראל), הוא סוג של תחנת ביניים בין העבר לעתיד. כדאי לדעת לחיות את ההווה, אחרת
התוצאות, כפי קראת למעלה- הרסניות. כי במצב כזה שבו אתה מסתכל לעתיד ורואה רק את הקשיים, מספר לעצמך
שלא תוכל לעמוד בהם, וכתוצאה מכך מחליט להיאחז באיזור הנוחות שלך כדי להשיג תחושת ביטחון, התוצאה היא-
חוסר חיים או- מוות.
רק אהבה תנצח…
בני ישראל חפרו את הקבר של עצמם בכל שנה עד שבט"ו באב אחד המוות פסק ודור חדש נולד. דור שהסתכל לתוך
העתיד וראה את ההבטחה, את המנוחה והנחלה. דור נחוש שידע והאמין שיש לו את כל הכוחות והמשאבים להילחם בכל
קושי שעלול לעלות. אלפי שנים אחר כך, טו באב נחגג כחג האהבה כי כשאתה אוהב את העבר שלך, את כל העבר שלך,
רק אז אתה מסוגל להיפרד ממנו כדי להמשיך הלאה. וכי כשאתה אוהב את העתיד שלך, את כל העתיד שלך, כל הפחד
והחרדה מתמוססים ואתה מתקדם הלאה בחיים עם ביטחון ושלווה. וכי שאתה אוהב את ההווה שלך, שזה אותך, את כל
כולך, אתה לא מסוגל להישאר באיזור הנוחות שלך ואז אתה פורץ קדימה. ואם אתה מרגיש עכשיו הבזק של שמחה,
אהבה או מוטיבציה- עשה משהו עם זה! משהו חדש, שונה, מפתיע.
להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז