לפני 7 שנים עמדתי בתחנת האוטובוס בדרך לעבודה. ואז זה בא. כאב בטן. הבטן מתהפכת , אני חייבת לשירותים, עושה
אחורה פנה וחוזרת הביתה לשירותים. מייד לאחר מכן חוזרת אל תחנת האוטובוס. אבל אז הבטן שוב מתהפכת. אז אני
שוב חוזרת הביתה ואז שוב לתחנה. בפעם השלישית, כשהבטן התחילה שוב להתהפך, כבר חייכתי, "איזה כיף, יש לי וירוס!
יש לי תירוץ טוב לא ללכת לעבודה!".
ככל שעברו הימים והשבועות והסבל גבר, החיוך הלך ונעלם. הבנתי ש"נפלתי" על משהו קשה מאוד. אחרי חודש הדוקטור
נתן לי אבחנה- קוליטיס. היה לי קשה מאוד לקבל את הבשורה הזו, אבל מהר מאוד אספתי את עצמי, גייסתי את כל כלי
הנשק שהיו לי אז- הידע הביולוגי שלי והעקשנות שלי ויצאתי להילחם.
7 שנים עברו מאז והיום אני כבר למודת מלחמות, התקפים ורמיסיות. עם השנים המלחמה הפכה לחמלה. היום החמלה
הולכת והופכת להחלמה.
היום אני יכולה לומר לך שאני נמצאת בתהליך החלמה. תהליך שיש בו עליות ויש בו מורדות, אבל אני כבר לא חולה
כרונית, אני מחלימה (כרונית… 
)
כדי לקבל הכוונה איך לבנות תהליך החלמה שייחודי לך צלצל אלי כבר עכשיו וקבע איתי שיחת הכוונה
נשתמע,
להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז