שימוש בתרופות מעניק לנו חופש מאחריות אישית !/?

ביום שישי אחד, ב 16:30 אחה"צ, נכנסה לסוכנות הרכב אשה נזעמת. נורת האזהרה המתריעה על בעיה במנוע הבהבה, אף
שמכוניתה כבר טופלה כמה וכמה פעמים בעקבות אותה בעיה. ביום שישי ב 16:30 אחה"צ למי יש כח להתמודד עם בעיה
מסובכת ועם לקוחה עצבנית? כולם שתקו, חוץ מהמכונאי, שאמר: "אני אטפל בזה". הוא הסיע את המכונית אל מאחוריי הבניין,
ניגש אל לוח המחוונים, פירק את הנורה החוצה וזרק אותה. אחר כך פתח פחית שתייה והדליק סיגריה. כעבור זמן סביר, מספיק
כדי שהלקוחה תחשוב שהוא מתקן את המכונית, חזר המכונאי והודיע לאשה שהרכב מוכן. מאושרת לגלות שנורת האזהרה
הפסיקה להבהב, היא יצאה לדרכה שמחה וטובת לבב. הסיבה לבעיה אמנם נותרה בעינה, אבל התסמין נעלם.

באופן דומה הפתרונות של תעשיית התרופות מדכאים את תסמיני הגוף, אבל ברוב המקרים אינם מטפלים במקור הבעיה.[לקוח מתוך "הביולוגיה של האמונה"]

אולי לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת: השימוש בתרופות משחרר אותנו ברמה מסוימת מאחריות אישית. הרי אנחנו שמים
את מבטחנו בכדור שיעשה את העבודה או מצפים מהרופא שיגאל אותנו מהכאב והחולי או מהדיאטות או מתוספי המזון..
אבל איפה אתה בכל הסיפור?

כשאצלי התפרץ הקוליטיס הבנתי כבר מההתחלה שהטיפול הכי טוב שאוכל להשיג עבורי יכלול גם התייחסות למקור
המחלה ולא רק לסמפטומים שלה. ידעתי את זה בודאות מוחלטת, כמו רובנו, שמגיעים למסקנה הזו רק שלא ידעתי איך בדיוק
לעשות את זה. איך אני מגלה מה מקור המחלה? איך אני מרפאת את מקור המחלה? אז התחלתי לחפש..

אחרי 8 שנים של עבודה וטיפולים על מקור הקרוהן, הקוליטיס והמעי הרגיז גיבשתי דרך לטפל במקור הבעיה. דרך שהביאה
אותי לחשוף את מקור הבעיה, לרפא אותו ובכך להביא לשיכוך הסימפטומים ושיפור משמעותי באיכות החיים.

להתחיל להחלים מבפנים..
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז