אחת התנועות היותר קשות לנשיאה שאנחנו חווים בהתמודדות עם מחלה מתמשכת, היא התנועה שבין תקווה לייאוש. אנחנו נזרקים משיא התקווה אל שיא הייאוש, מתחילים להרגיש שהדרך היחידה להגן על עצמנו מהתנועה האכזרית הזו זה פשוט למנוע מעצמנו תקוות גדולות, אולי כך הנפילה אל הייאוש תהיה מגובה נמוך יותר, ואז האכזבה תהיה פחות כואבת…. אבל לא, תכלס זה כואב תמיד, ליפול מהתקווה, להיחבט באכזבה כל הדרך עד לקריסה אל תוך הייאוש.
התקווה שבתרופות, האכזבה ואז הייאוש
התקווה שבתזונה, האכזבה והייאוש
ושוב
ושוב
ושוב
ואנחנו מוקפים באפשרויות והצעות לריפוי ולהקלה. מטפלים, טיפולים, תרופות, דיאטות, תוספים… ואני שמה לב, שעם הזמן, יותר ויותר מקומם אותנו האנשים שמנסים למכור לנו תקווה( שזה אפשרי להחלים, ושיש דרכים לצאת מזה)…. יותר קל לנו להקשיב לאלו שמוכרים לנו את הייאוש (זו מחלה לכל החיים, זו מחלה ארורה, אי אפשר באמת לצאת מזה, לא נרפאים מזה)
שרלטנים!
אז שרלטנים יש בכל תחום כל הזמן (ראיתם פרסומות בזמן האחרון..?)
בכל מקום אתם שומעים ש….
שאם תקנו את השמפו, המשקה,הסיגריות, הבושם, היוגורט, הקרם, המזגן, המסטיק האלו..חייכם ישתנו לטובה- יהיה לכם שיער מלא ומבריק, יהיה לכם טעם לחיים, תהיו סקסיים, קולים, בריאים, צעירים וצוננים…
כולנו צופים ועוד לא קם האדם (לא שאני מכירה) שהלך כמו טאטל'ה וקנה אחד לאחד כל מה שניסו למכור לו.
כולנו מפעילים שיקול דעת, כולנו מחליטים לפי היכולת והשיקולים האישיים. כל אחד מחליט לפי היכולת הכלכלית, לפי מידת הרצון לפתור את הבעיה, לפי תחושת הבטן, לפי מידת היתכנות שאכן זה יעזור…
נואשות
חולים כרונים הם נואשים יותר? לכן הם יקנו אפילו אויר בשקית אם מישהו ישכנע אותם מספיק טוב שזה מה שיעזור להם.. האמנם?
נכון, לרובנו קרה שהשקענו משאבים של כסף, זמן ומאמץ על משהו שחשבנו שיעזור וזה לא עזר לנו בסופו של דבר… גם לי קרה. באותו הזמן זה הרגיש בזבוז מוחלט. היום בראייה לאחור, כשאני שואלת את עצמי מה בכל זאת קיבלתי ולמדתי מה"בזבוז" הזה, אני מבינה שקיבלתי את אחת התובנות שהכי עזרו ועוזרות לי להחלים. וקיבלתי את ההבנה הזו *בזכות* הכשלון החרוץ של אותו מטפל לעזור לי.
אין כשלון יש רק משוב ולמידה.
אני מאמינה שעם כל הייאוש והנואשות, אף אחד מאיתנו לא צריך שיגנו עליו. כולנו שועלי צרכנות ותיקים. כולנו חווים, כל הזמן, קניות מיותרות. הכל בסדר. לכן לכולם מותר לפרסם ולמכור בעולם של היום, ולכולם מותר להחליט אם הם קונים או לא.
עושים כסף על הגב של החולים.
כשאנחנו משלמים לרופא גסטרו מומחה 1000 שקל על פגישת ייעוץ
או
כשאנחנו משלמים כל חודש מאות שקלים לחברת התרופות
אנחנו לא חושבים לרגע שהרופא עושה כסף מהסבל שלנו
אנחנו לא חושבים שחברת התרופות עושה כסף מסבל הבלתי נגמר שלנו.
אז למה?
למה כשמטפל אלטרנטיבי או מטפל ריגשי מציע טיפול בתשלום הוא שרלטן שעושה כסף מהסבל של החולים?
כי הוא מוכר תקווה שקרית?
ותרופות הן לא תקווה שקרית?
חלק מההגדרה של שרלטן, הוא מי שעושה כסף מהבטחה שקרית, שהוא מוכר משהו שהוא בעצמו לא התנסה בו ויודע שלא עובד.
תסלחו לי…. אבל לדעתי, להגדרה הזו בקלות יכולים להיכנס רוב הרופאים…
לומר למתמודד שאי אפשר להחלים מהמחלה הזו, או שהוא חייב תרופות אחרת הוא יגרום לעצמו נזק גדול- זו הבטחה שיקרית.
כי זה פשוט לא נכון. יש היום יותר ויותר חולים, מחלימים שמצאו את הדרך להחלמה, לריפוי ולהתמודדות טובה יותר עם המחלה.
כשאני, כמחלימה ומתמודדת בעצמי, מוצאת דרך לעזור לעצמי להתמודד יותר טוב ולהחלים יותר טוב וכשאני, מטפלת ריגשית שכדי לעזור לאנשים להפחית את הסבל בחיים שלהם יותר טוב, הלכתי ושילמתי ולמדתי ,
מציעה\ מספרת\מוכרת\משווקת את העזרה שלי- זה כל כך הרבה דברים…
זה שליחות
זה ייעוד
זה נתינה
זה הגשמה
זה סיפוק
זה אהבה
זה ריפוי
זה עבודת ה'
וזה לא, לעשות כסף על חשבון החולים. זה לא למכור תקוות שווא.
זה למכור את האמונה שאני חיה אותה יום יום, את הפעולות שאני עושה יום יום, זה להעביר הלאה את הטוב.
אז למה שלא אתן בחינם?
מאותה סיבה שלא היינו רוצים שהרופא המומחה שלנו יעבוד בהתנדבות.
כולנו צריכים להתפרנס- כולנו צריכים כסף לאוכל, לבגדים, לילדים
ואם המטפל שלכם יצטרך למצוא עבודה מהצד כדי לחיות. לא יהיה לו את הזמן ואת האפשרות לעזור לכם להשיג את מה שאתם כל כך רוצים.
ויותר מזה,
ואני מדברת שוב בשם עצמי ומניסיוני האישי.
במהלך השנים, ואפילו היום, חלק מהליווי והעזרה נתתי ללא עלות.
אני מאמינה וגם רואה שאני מצליחה לעזור ושמחה מאוד על זה עד השמיים! ( אני תמיד פה בשבילכם תרגישו חופשי לפנות) . יחד עם זאת, אני שמה לב שכשיש תשלום המחוייבות של המטופל לטיפול גדולה יותר וזה מאפשר לי להוביל אותו לתוצאות הרבה יותר טובות.
זה עובדתית נכון. כשאנחנו משלמים על משהו. אנחנו רציניים יותר לגבי הדבר שהחלטנו להשקיע בו.
אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר שלי בצורה ברורה..
אף אחד לא צריך להיות לוחם צדק שמגן על ה"חולים התמימים והנואשים". כולנו אנשים אינטלגנטים מספיק לעשות את ההחלטות והטעויות שלנו בעצמנו. תודה.
שלמו למטפלים שלכם בשמחה (כן, גם לרופא ולחברת התרופות אם זה מה שמצליח לעזור לכם) זו הצהרת כוונות הרצינות שלכם וזו הכרת התודה שלכם. ואם המטפל הוא טוב, הוא חייב לדעת להתפרנס בכבוד מהנתינה הזו כי זו הדרך שבה הוא יוכל לטפל ביותר ולתת יותר מהטוב הזה.