כְּדֵי לָדַעַת / דור אלה גבע
אוּלַי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
הָיִיתִי צְרִיכָה לְטַפֵּל עשרים שָׁנָה,
כְּדֵי לָדַעַת,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
זָקוּק לטִיפוּל,
אֶלָּא לְאַהֲבה,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם
צָרִיך לְהִשְׁתַּנּוֹת
אֶלָּא לְהֵרָפֵא,
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה צָרִיך
אָדָם דָּבָר,
מִלְּבַד עֵינַי הרואות
אֶת שלמוּתו
בִּפְנִים הסֶדק.
אהבה בעיני היא אם כל התרופות.
אני רואה את הכח שיש בה לרפא יום-יום..
תשתמשו באהבה כדי להחלים, תהיו באהבה כדי להחלים.
ריפוי היא תוצאה של אהבה עצומה.
בעיקר כלפי עצמכם..
