חודש המודעות לקרוהן וקוליטיס – ואפקט הנוסבו
here is a fun fact…
איך קובעים מה תופעות הלוואי של תרופה או טיפול?
נכון, נותנים את התרופה או הטיפול לנסיינים, ואותם נסיינים מדווחים על תופעות לוואי שחוו במהלך הטיפול. רק שמסתבר שיש 2 דרכים לקבל מהנסיינים דיווח על תופעות הלוואי:
דרך אחת היא לתת להם דף, שעליו מודפסת רשימה ארוכה ומגוונת של תופעות לוואי ולתת להם להקיף בעיגול אלו תופעות לוואי מתוך כל הרשימה הם חוו.
דרך שנייה היא היא לתת לנסיינים דף לבן. ריק. והם רושמים את תופעות הלוואי שהם שמו לב אליהם בעצמם.
עכשיו…
נחשו באיזו דרך כמות תופעות הלוואי קטנה יותר?
אפקט הנוסבו- הוא התאום המרושע של אפקט הפלסבו.
באפקט הנוסבו אתה אומר לבנאדם שהוא הולך לחוות משהו רע (כמו כאב או תופעת לוואי) וכמו נבואת זעם שמגשימה את עצמה הוא אכן חווה אותה.
לאחרונה מגיעים אלי לטיפול לא מעט מתמודדים שלא מזמן אובחנו, ותקשיבו…. הם מגיעים מרוסקים נפשית, בפאניקה מוחלטת. הרופא קבע אבחנה, הם הלכו לחפש באנטרנט מה מצפה להם. ואיכשהו תמיד כשמחפשים באנטרנט מידע על מחלה פוגשים את נוסבו, ולא את פלסבו… וכך יוצא שהם קוראים בקבוצות ובאתרים נבואות זעם, וחושכות עיניהם… וזה לא קורה רק למאובחנים חדשים, לא ככה?
כמה פעמים קורה לכם שהבטן קצת מתנפחת וכואבת ואתם ישר חושבים- שיט! חסימה.
או שאחרי כמה ימים של שלשול או כאב מציק זה ישר – שיט! התקף.
או אם מופיע כאב חדש ולא מוכר זה ישר -שיט! ההתקף מחמיר/ זה בטח סרטן/ זהו, ינתחו אותי.
וכמה פעמים זה הסתבר כלא כלום ועבר כמו שזה בא?
משום מה קיימת מגמה שכזו, לעשות יחצנות מעוררת אימה לקרוהן ולקוליטיס. יש נטייה להדגיש את הנכות והמוגבלות, את הפגיעה באיכות החיים, את הכאב הבלתי נסבל ואת ההסתבכויות.
אז נכון. לקרוהן ולקוליטיס אכן יש צד מכוער. אבל האמינו לי, להדגיש אותו לא מועיל ולא עוזר לאף אחד. המתמודדים רק יהיו חרדים ומבואסים יותר והסביבה רק תלמד לומר לכם יותר "יאאא.. איזה מסכנים!" . לא יודעת מה איתכם אבל לי אף פעם זה לא עזר שהסביבה שלי חשבה שאני מסכנה וריחמה עלי.
אז שימו לב, בפעם הבאה שיוצא לכם ליחצ"ן את הקרהן/קוליטיס, להדגיש דווקא את הצד המואר, זה שנותן תקווה, שמספר שזה אפשרי פשוט לחיות, וללמוד, ולבלות, ולטייל ולהתחתן וללדת ולעבוד ולהגשים חלומות, ולהחלים! ושלא בהכרח מדובר במחלה וסבל לכל החיים ולא תרופות לכל החיים ושהכל יכול להיות בסדר. באמת בסדר.
תחשבו על המתמודד שקורא את המילים שלכם, שמקשיב לכם וצמא לתקווה ולאור.
הלוואי שחודש המודעות לקרוהן וקוליטיס יהיה כזה בדיוק- חודש של תקווה ואמונה ביכולת שלנו להתמודד ולהחלים.
ותמיד לצפות לטוב…
בואו אלי לטיפול כדי לרפא את הגוף שלכם,
באמצעות ריפוי הרגש!
טלי