התמודדות והחלמה- קרוהן קוליטיס– תהיו עדינים עם עצמכם

כשמתמודדים מגיעים אלי לשיחות, אחד הדברים שמעוררים בהם התפעלות בעבודה המשותפת שלנו
הוא הכבוד הגדול שיש בתהליך ההחלמה לחלק החולה. כי מהלך העבודה הרגשית הוא כזה שאנחנו חושפים
ומגלים בכל פעם עוד שורש רגשי או התנהגותי שאחראי לנוכחות של המחלה.
עוד דפוס רגשי שמבקש ריפוי, עוד דפוס התנהגותי שמבקש שינוי.
והשינוי והריפוי ההדרגתיים האלה מאפשרים את ההקלה והריפוי הפיזי.
מה שאני פוגשת בדרך כלל בתחילת הדרך אלו מטופלים שמוכנים להסתער. שמוכנים להשתמש בכל כלי ובכל עוצמה שתידרש
כדי לעקור את המחלה מהגוף. כי נמאס להם. כי הם כבר ניסו הכל. כי הם כבר מתוסכלים. כי נראה שהגוף לא מגיב לכלום כבר.
שלמעיים יש חיים משל עצמם. ולכן השלב הראשון שלי כמנחה,
הוא לאמץ את המוטיבציה ולהחליף את התוקפנות העצמית בחמלה עצמית ובכבוד. רק אז איזשהו שינוי מתאפשר בכלל.
רק אז המתמודדים אומרים לי שסוף סוף התחושה היא שיש תקשורת עם הגוף שלהם,
יש תחושה של שליטה, עכשיו אפשר להוביל לאנשהו.
והשינויים הם עדינים.. בקצב עדין, בעוצמה עדינה, בהתאמה עדינה..
ואז פתאום מרימים לרגע את הראש, להסתכל אחורה, לראות איפה התחלנו וכמה כבר עברנו
וזה מדהים לראות אלו שינויים משמעותיים אפשר להשיג כשמתקדמים בעדינות,
בקשיבות ומתוך כבוד.
אז תהיו עדינים עם עצמכם 

טלי