חמלה עצמית מרפאת

לפני שנה וחודשיים חוויתי התקף קוליטיס. הרגע הזה… שאת מבינה שזהו. זה קורה. זה התקף. הרגע הזה… שהמוח מספר לך מה מצפה לך. מזכיר לך את מה שהיה פעם. והיה קשה פעם… הרגע הזה…של פחד. הרבה פחד. אימה. חוסר אונים. תחושה של איבוד שליטה. תקווה שמתערפלת ומשחירה. כעס. דיכאון. רחמים עצמיים. לחץ. ושוב פחד. הרבה פחד.

ואז היא באה. אפילו שהיינו פחות בקשר באותה תקופה. ברגע שהיא שמעה על ההתקף שלי, היא עזבה הכל וישר הגיעה להיות הכי קרוב שאפשר אלי. אני זוכרת את הרגע הזה שהיא הגיעה.. הייתי בחדר, על המיטה, בוהה בריצפה, מבואסת עד לעצמות, מנסה להבין מה אני עושה עכשיו כדי להעלים את ההתקף הזה שרק הולך ומתעצם..
היא נכנסה אלי, התיישבה לידי, הסתכלה עלי, הניחה על ידי את ידה, ואמרה לי מילים שהדהדו עמוק ללב שלי: "טלי, אהובה שלי, אני כל כך מצטערת על ההתקף הזה. זה באמת מפחיד ומדכא. זה נורמלי שתרגישי ככה. את לא לבד. אני כאן איתך בבאסה ואני אמשיך להיות כאן איתך גם כשתקומי ותחליטי על תוכנית לטפל בעצמך. כי שתינו יודעות שיש לך את כל הידע והכוחות לטפל ולרפא את עצמך. יש לך את אלוהים לצידך ועכשיו גם אותי. אני מעריכה אותך כל כך! ואני מבטיחה ללוות ולהיות איתך לאורך כל תהליך ההחלמה שאת תובילי. אני לא אוכל לעשות דברים במקומך, אבל אני אהיה פה לצידך לחבק, להקשיב, לאהוב, להעריך, להכיל ולעטוף. אני אהיה איתך להבין מה את צריכה ולתת לך את זה עד כמה שניתן. אהובה יפה שלי. איך שכיף לי להיות איתך. התגעגעתי <3 "

והיא היתה. איתי בכל רגע. כשהלכתי לעבודה, כשרצתי לאסוף את הילדים לחוצה כל הדרך אם אצטרך שירותים, כשהתעוררתי בלילה, כשהתייאשתי כשכאבתי… מרגיעה, אוהבת, מעודדת, נותנת לי להרגיש שלא משנה מה, יש מי שדואג לי ואיתי וירים אותי מכל מצב.

אני באמת לא יודעת איך הייתי מצליחה לצאת מההתקף הזה בלעדיה.. זה היה התקף שיצאתי ממנו יחסית מהר. ואחד ההתקפים שסבלתי בו הכי פחות. ומאלה שהסביבה שלי סבלה ממנו הכי פחות. כי הנוכחות שלה והתמיכה שלה ריככו את היאוש, הכאב והכעס. היא הצליחה להזין את הנפש שלי ואת הצרכים שלי בצורה כל כך טובה שאיפשהו הסביבה שלי היתה פטורה מבחינתי לספק לי אותם. באופן מדהים וכמעט ניסי דווקא בגלל שמשהו בי שיחרר את התלות בסביבה, הרגשתי שאני מקבלת מהסביבה דווקא יותר תמיכה ותמיכה מדוייקת.

והיום…

היום, אפילו שההתקף מאחורי, היא עדיין פה. בהתקף האחרון הרווחתי חברה לחיים. הפעם אין סיכוי שאנחנו שוב נותנות לחיים להרחיק אותנו אחת מהשנייה!

תודה לך טלי ברדוגו

על כל האהבה והחמלה

אני יודעת שיש לנו עוד דרך לעשות יחד

לטפח את הקשר שלנו ולנקות ממנו את הביקורת

אבל לא יכולתי לבקש שותפה לעבודה ריגשית טובה יותר

זכיתי.

בעצמי 🙂

וגם כל אחד ואחת מכם

זכיתם בכם.

חמלה עצמית- להיות החבר.ה הכי טוב.ה של עצמך

ועכשיו חבקו את עצמכם חזק חזק ותקראו את הפוסט הזה שוב 🙃

באהבה,

טלי ברדוגו, Trainer NLP
טיפול ריגשי עבור מתמודדי IBD/IBS
050-202-3818

הרשמה לניוזלטר

הצטרף עכשיו ובחינם למאות מנויי האתר שלי וקבל חינם את המדריך "להפוך את הדלקת לדלק" ותכנים חדשים ממני ישירות למייל שלך.

דברו איתי

מלאו את הטופס ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן