התמודדות עם קרוהן וקוליטיס, מחלות מתמשכות.. מפגישות אותך עם כמה וכמה רגעי שפל רגשי.
אחד מרגעי השפל הרגשי מגיע, אלוהים יודע למה, אחרי שאת מבקרת את הרופא שלך. נכון. לא תמיד. לא עם כל רופא. אבל בואו… לא יודעת מה איתכם, אבל כבר פגשתי רופאים שהם נופת צופים, מצחיקים, נחמדים, ואיכשהו, אחרי שיצאתי מהם.. זה היה נוחת עלי..
שבוע שלם אחר כך של דיכאון, פחד וחוסר ודאות מעצמי, מהגוף שלי ומהחיים.
בשבועות האחרונים היו לי כמה שיחות עם מטופלות שחוו רגעי שפל שכאלה. בסוף השיחה, כולן אמרו לי "וואוו טלי. העלית לי את מצב הרוח. תודה" . איזה כיף לשמוע! ומכיוון שעוד לא למדתי לקבל מחמאה, להנות ממנה. וזהו. התחלתי לחשוב עם עצמי
מה כבר אמרתי להן שעודד אותן כל כך? מה המסר שאני מעבירה שעושה את ההבדל עבורן?
אז גם לאחר מחשבה אני לא בדיוק יודעת. אולי בפעם הבאה אשאל אותן … אבל מה שאני כן יודעת זה שיש משהו במעמד של רופא- חולה ששם אותנו באופן לא מודע בעמדה שבה אנחנו מפקיעים את הגוף שלנו ואת הבריאות שלנו לטובת ישועה חיצונית שאנחנו מקווים שתגיע מפיו של הרופא. וכשאנחנו יוצאים מהפגישה עם הרופא, אנחנו מתבוננים בעצמנו, בגוף שלנו, בבריאות שלנו כמו…..
כמו שהיינו מתבוננים על אדמה חקלאית חרוכה ונבולה. ורואים בעיקר תקווה שנגוזה, רואים בעיקר את ההרס, וזה מרגיש מאכזב, ומפחיד, ומייאש, ומשתק.. כך שחוץ מלהתבונן באימה באדמה חסרת התקנה את לא מרגישה שיש משהו בעולם שתוכלי לעשות והוא ישנה משהו משמעותי בגורלה של האדמה הזו.
ואז אני מקבלת את הטלפון. בנקודה הזו.
ואני מנסה, במילים, לחבק ולהחזיק את היד, להזדהות, לחמול ואז להסתכל יחד איתה על האדמה הענקית הזו… ולהתחיל להצביע ולהראות לה את החלקים באדמה שעוד ירוקים ופורחים ואז גם לגעת בחלקים החרוכים ולמצוא בהם, בכל זאת, תקווה ופעולה.
אני חושבת שזה מה שקורה. שהן מצליחות בסוף להסתכל על האדמה החרוכה ולהצליח לראות את פוטנציאל השיקום והפריחה, ולהתמלא במוטיבציה לפעול ולהמשיך לפעול. ולתת לתקווה להאיר מעל את הכל.
שימו לב יקרים שלי :
לפעמים מאורעות ההתמודדות מכסים אתכם בשכבות של תחושות משתקות של חוסר תקווה, חוסר מסוגלות, חוסר אונים…. באותם רגעים פשוט תקומו! תתנערו! ותזכרו שתמיד יש מה לעשות. תמיד יש איך לשקם. תמיד יש איך לשפר. תמיד יש איך להקל. קחו על הגב את היאוש שמסרב לרדת ממכם, יחד עם חוסר הוודאות והפחד. את כל התחושות הקשות העקשניות האלו קחו על הגב וקומו. לכו לפעול באדמה שלכם- לנקות, לנקש, לזרוע, לאט לאט באהבה ובנחישות.
ותזכרו שאני פה תמיד בשבילכם
טלי ראובני- ברדוגו ,
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז
050-2023818