ללכת לעבודה או לא? דילמות.

אני קמה בבוקר. לא מרגישה משהו בכלל. מתבאסת (הרבה מתבאסת) וגם דואגת..
מתוכננת לי פגישה היום עם מטופל שחיכה הרבה זמן לפגישה שלנו. איך אני אלך אליה ככה??
טוב, אני אומרת לעצמי, את לא טירונית בסיפור הזה של הבטן, את כבר מיומנת בלהצליח איכשהו לנהל שגרה עם הקושי ולמרות הקושי. נעשה מאמץ. לא יהיה נעים. אבל חשוב לי לקיים את המפגש הזה. וזו גם הפרנסה שלי..

אבל….

בא לי לבטל את הפגישה הזו ולהשתבלל בבית. בשקט. ברוגע. אני רוצה לנוח. הגוף מותש..
המחשבות מבולבלות כי אולי זה סתם משהו חולפי? וירוס? ואולי לא? מה לעשות?
רק רוצה שקט בבית רגע להתחבר עם עצמי. להיות איתי..
אז ללכת או לא ללכת…?
דילמה. מה אני עושה?

i practice what i preach for

אני מתיישבת על המיטה ועבירה אותי סשן של פתרון קונפליקטים בשיטת NLP. המטרה בטכניקה הזו היא להבין מה הכוונה החיובית והערכים שעומדים מאחורי כל אופציה, לתת לכל אופציה מקום, לנקות את השיפוטיות סביבה וליצור אינטגרציה בין 2 האופציות ליצירה של אופציה שלישית – מה שיאפשר בחירה מדוייקת עבורי.
ואז אני מבינה שהקונפליקט הוא בעצם בין –
מקצועיות לבין נאמנות לעצמי

אני מסיימת את הסשן ומבינה:
הנאמנות שלי לעצמי היא המקצועיות שלי! הרי זה בעצם מה שאני מלמדת את המטופלים שלי ואתכם:

טפחו את התקשורת שלכם עם עצמכם, הקשיבו לקול הפנימי שלכם, תבחרו להיות נאמנים לעצמכם (במקום לרצות אחרים כל הזמן)

so, i practiced what i preached for
דיברתי עם המטופל, הפגישה נדחתה עד יעבור זעם ושלחתי לו למייל דף לעבודה עצמית כדי שיוכל להתחיל להתקדם. הוא מאוד הופתע והתלהב מאוד מהדף ששלחתי ו-וואללה, הרגשתי סופר מקצועית.

רגע, ומה עם הפרנסה? אותו קול פנימי שביקש ממני להשאר בבית גם מבטיח לי שיהיה בסדר. הקול הזה כל כך רגוע ומלא אהבה שאין לי אלא לבטוח בו. בי…

טלי ראובני- ברדוגו
מטפלת בכירה ב NLP מבוסס מיינדפולנס
מומחית בקרוהן קוליטיס ומעי רגיז